מושגים בסיסיים ביהדות

תפילות | בית כנסת | ספרי קודש | חגים ומועדים | ברכות | כשרות | שבת | ראש חודש

תפלות מודה אני ? זוהי התפילה הראשונה מילות השיחה וההודיה הראשונותשל האדם עם בוראו. מיד כשאדם פוקח עיניו בבר עוד לפני שנוטלידיו אומר תודה לה' על שהחזיר לנו את הנשמה וחזרנו לתפקד בחיים כאתמול. בתפילה זו אין שם ה' לכן מותק לאומרה עוד לפני שנטלנו ידיים וטהרנו עצמנו מטומאת הלילה. תפלת שחרית ? זוהי התפלה הראשונה של הבקר ההזדמנות הראשונה של התרוממות לנשמה כארוחת הבקר המזינה את הגוף. תפלה זו היא הארוכה מכולן אחרי הפסקה ארוכה שלא זנו את הנשמה. התפלה כוללת כמה חלקים : ברכות השחר, קרבנות, פסוקי דזמרה, קריאת שמע וברכותיה ותפלת שמו"ע . ברכות השחר ? זהו חלק בו אנו מודים לה' על כל הטובות שהתחדשו לנו מהבקר בכוחות הגוף והנפש, בחלקים גופניים ורוחניים. מודים שזכינו להתעורר ויש לנו את כל התיפקודים לא חסר כלום. דבר זה אינו מובן מאליו שהרי לא חסרים אנשים עם פגיע בדבר כל שהוא בגוף או בנפש ולכן בכל בקר מחדש אנו מודים שזכינו שוב לקום שלמים ובריאים ולקבל את כל צרכינו. קרבנות ? כיון שהתפלה היא כנגד הקרבנות לכן ראוי שנזכיר בה ענין הקרבנות. בקטע זה אנו אומרים את סדר הקרבנות שהיו מקריבים בבקר בבית המקדש ומלבד זאת גם את כל כללי הקרבנות האחרים שהיו מקריבים כיצד ואיך עשו זאת. קרבן קבוע היה מוקרב בבקר ובצהרים בזמן תפלת מנחה ולכן גם בשחרית וגם במנחה יש לנו קטע הנקרא קרבנות. פסוקי דזימרה ? זהו החלק בו אנו מתכוננים לתפלה, תפלת שמונה עשרה. מתוך ידיעה שהמטרה של התפלה היא להודות ולשבח לה' ובחלק זה אנו מפרטים בשבחו של ה' על כל מה שהו עושה בכל העולם. הברכה הפותחת והמסימת חלק זה היא מלך מהולל בתשבחות וזה תוכנו של כל החלק. קריאת שמע וברכותיה ? צווינו בתורה לקבל עול מלכות שמים בשחרית ובערבית על ידי קריאת פרשת שמע הכתובה בחומש דברים. כל מהות האדם היותו עבד ה' ופעמים ביום הוא מצהיר בפיו שהוא מקבל עליו את מלכותו. תפלת שמו"ע ? זוהי נקודת הפסגה של התפלה, החלק העיקרי המרכזי והחשוב מכולם, הכל היה רק הכנה לקראת שנעלה בדרגה עד שנהיה מסוגלים להתפלל חלק זה כיאה וכראוי. בתפילה זו אנו עומדים ברגליים צמודות וכל הפניה והאופן של התפלה היא כעבד לפני אדונו וכתלמיד לפני רבו. בתפלה זו אין להתעסק בשום דבר אלא כל כולנו נהיה מרוכזים בהזדמנות הנפלאה שנפלה בחלקינו שיחה ישירה עם מלך מלכי המלכים בלי מתווכים ושליחים. התפילה נקראת תפלה שמונה עשרה כיון שחכמים תקנו בה שמונה עשרה ברכות שלוש ברכות ראשונות של שבח לקב"ה שלוש ברכות בסוף של הודיה לה' על כל הטוב שגמלנו ובאמצע ברכות של בקשות בענינים שונים. סדר זה של שבח בקשה והודיה מלווה אותנו במקומות נוספים בתפלה. תפלת מוסף - זוהי תפלה נוספת על שלוש התפלה הבסיסיות שבכל יום ונאמרת בשבתות ובימים טובים כמו שבבית המקדש היו מקריבים בימים אלו קרבן נוסף. תפלה זו מתפללים בצרוף לתפלת שחרית אחרי קריאת התורה היא כוללת אשרי תפלת עמידה וחזרת הש"ץ. תפלת הלחש כוללת רק שבע ברכות שלוש ראשונות ושלוש אחרונות כמו בכל שמו"ע ובאמצע ברכה אחת לפי ענין היום. תפלת מנחה - זוהי התפלה השניה בסדר יומנו ואפשר להתפללה מחצי שעה זמנית אחר חצות(שעות זמניות זהו מושג הלכתי והזמן המדויק כתוב בלוחות) ועד שקיעת החמה. תפלה זו כוללת בימות החול אשרי קדיש שמו"ע וחזרת הש"ץ. בשבת מוסיפים קטעים נוספים וקריאה קצרה בתורה. תפלת ערבית - זוהי התפלה השלישית החותמת את יומנו. מותר להתפלל תפלה זו מצאת הכוכבים ועד חצות הליה ואפשר גם כלהליה היינו עד עלות השחר. בתפלה זו אומרים שמע ישראל עם ברכות קריאת שמע של ערבית ושמו"ע. בתפלה זו אין חזרת הש"ץ מלבד קדיש שבסופה. קריאת שמע על המיטה ? אומנם נכון שניתקנה קריאת פרשת שמע רק לפעמים ביום אך נהגו להוסיף פעם שלישית ממש סמוך להליכה לישון. דבר זה יש בו משום קבלת עול מלכות ה' והצהרת האמונה בכך שאנו מפקידים את נשמתנו בלילה בידיו. בקריאת שמע על המיטה מוספים פסוקים שונים מלבד פרשיות שמע תוכן פסוקים אלו הוא בקשה לשמירה במשך הליה ועריכת חשבון הנפש על מעשי היום. בסיום קריאת שמע ישנה ברכה הנקראת ברכת המפיל אחרי אמירת ברכה זו אין לאכול או לדבר אלא ללכת מיד לישון. תפלת הדרך ? אדם היוצא לדרך למקום רחוק, או אדם העובר בדרכו במקום סכנה אומר תפלה מיוחדת נוסח קצר שחברו חכמינו ותוכנו בקשה מרבונו של עולם שישמור עלינו בדרך מכל מיני מזיקים ויבאנו למקומנו בשלום. בית כנסת תפלה - זוהי שיחה של האדם עם בורא עולם בה הוא משבח את ה' על נפלאותיו והוא יכול גם לבקש בקשות שונות וכמובן להודות לה' על הדברים הטובים שניתנו לו. האדם יכול להתפלל אל ה' בכל זמן שירצה ובכל שפה ומטבע לשון. חכמים תקנו לנו שלוש תפלות בנוסח מסוים בבקר אחה"צ ובערב והן כנגד קרבנות שהיו מקריבים בבית המקדש ומזינות את הנשמה כשלוש ארוחות שאנו מזינים את הגוף. תפלות אלו מכונות תפלת שחרית תפלת מנחה ותפלת ערבית וכל אדם יכול להתפללן לבדו מתוך הסדור ומבחר יותר להתפללן עם הציבור בבית הכנסת. סדור - זהו הספר בו מצויות כל התפלות ע"פ נוסח שתקנו חכמים תפלות לכל יום תפלות לשבת תפלות לחגים ולימים מיוחדים. מנין - זוהי קבוצה המונה מינימום עשרה גברים המתכנסים יחד לתפלה. תפלה במנין יש לה מעלות מיוחדות משלה שאין לתפלה של האדם כשהו מתפלל לבדו וע"כ ישתדל כל אדם כשיש באפשרותו ללכת לבית כנסת ולהתפלל במנין כדי שיתוספו לתפלתו גם זכויות התפלה בציבור. טלית קטן - זוהי הציצת הנכללת בין בגדי הגברים . הכונה לבד בעל ארבע פינות ובכל פינה מושחלים שמונה חוטים הקשורים בקשירה מיוחדת. את הציצת לובשים בבוקר ומורידים לפני השנה . יהודי הלובש ציצת מראה בכך שהוא סר למשמעתו של ה' המלך אפילו בדברים שאינו מבין כיון שמצוה זו היא אחת המצוות שאנו לא מבינים את סיבתן. בתפלת שחרית ישנה ברכה מיוחדת על בגד זה לאחר הברכה מנשקים את החוטים המכונים ציציות. טלית - זהו בד גדול עם פסים שחורים בחלקו ובארבע פינותיו מושחלים שמונה חוטים. בכיסוי זה מתכסים הגברים אך ורק בשעת התפלת ולא בלכ התפילות. יש הנוהגים להתעטף בטלית רק אחר חתונתם ויש קדם לכן . חזנים , גבאים ובעלי קריאה ג"כ מתעטפים בטלית . תפלין ? מצוה מן התורה לכתוב ארבע פרשיות הכתובות בתורה שתוכנן יסודיות האמונה ולשימם על הראש ועל הזרוע השמאלית ובזה האדם מקדש את מחשבותיו שמקומן בראש ופעולותיו הנעשות על ידי הזרוע לה'. מצוות הנחת התפלין חלה על הגברים ומותר להניח כל היום. נוהגים לעשות זאת בבקר לפני תפלת שחרית שהרי זריזים מקדימים למצוות ולא דוחים לרגע האחרון של היום. ש"ץ ? ראשי תיבות של המילים שליח ציבור זהו החזן העומד לפני כל הציבור ומתפלל בקול רם. שליח הציבור תפקידו להנהיג את התפלה ולהביאה, כביכול, לפני הקב"ה. הרבה מן הקטעים שליח הצבור מתחיל וכל המתפללים מצטרפים ויש גם קטעים שרק הש"ץ אומרם. חזרת הש"ץ ? אחר התפלה כשכל הציבור גמר את תפלת שמו"ע בלחש חוזר עליה הש"ץ בקול רם ע"מ להוציא ידי חובה את פשוטי העם שאינם יודעים להתפלל. בחזרת הש"ץ הציבור מקשיב ועונה אמן על הברכות כמו כן הציבור עונה ומצטרף לקדושה ואומר מודים דרבנן. קדושה - בחזרת הש"ץ ישנו קטע נוסף על שמונה עשרה הברכות שאמרו כל הציבור בלחש והיא הקדושה. קטע זה מוסף לפני הברכה השלישית המכונה ברכת קדושה. בקטע זה עומדים כל הציבור ברגלים צמודות הש"ץ מתפלל וכל הציבור מצטרף לפסוקים מסוימים. חלק זה שבתפלה מקביל לתפלת המלאכים לפני הקב"ה בכל יום ולכן אנו מצמידים את רגלינו שנראה כמלאכים להם רגל אחת. המלאכים משבחים את ה' ואומרים קדוש קדוש קדוש וגם אנו אומרים כך בתפילה זו. מודים דרבנן ? תפלה שנתקנה על פי נוסחים אחדים של חכמים שהיו אומרים כשרצו להודות לה'. עיקר תכליתנו להודות לה' ולכן נוסף על ברכת מודים שכל אחד ואחד אומר בתפלת העמידה שבלחש אנו מצטרפים אל החזן בחזרת הש"ץ כשהוא אומר מודים, הוא אומר את מה שנכלל בשמונה עשרה הברכות ואנו במקביל אומרים נוסח זה. קדיש ?תפלה זו אומרים רק בצבור של עשרה גברים לפחות. זוהי תפלה נוראה בקדושתה שתוכנה שבח גדול קדוש ונשגב לה' והיא נאמרת אחרי חלקים שונים בתפלה או אחרי לימוד. מטרתה ותפקידה של תפלה זו להעלות את התפלה או הלמוד ולהביאם לפני הקב"ה. יש קדיש הנאמר על ידי החזן ויש שנאמר על ידי אחד מחשובי הקהל. קדיש יתום ? כל אדם מצווה לעזור לנשמות הוריו להגיע עד למקום מנוחה ושלוה בשמים בעולם האמת. אחת הדרכים להוסיף זכויות לנשמה ולהעלותה היא אמירת הקדיש. לכן, היתום מאב או מאם אומר לאורך השנה הראשונה מהפטירה קדיש לעילוי נשמתם במקום הכתוב בסידור לומר ולאחר השנה אומר כל פעם ביום השנה. ברכת כהנים ? בחזרת הש"ץ של שחרית, מוסף, מנחה של תענית צבור ובים כפור בתפלת נעילה ובחו"ל רק במוסף של שלושת הרגלים ובנעילה של יום כיפור לפני ברכת מודים עולים הכהנים לפני ארון הקדש ומכסים את פניהם וידיהם בטלית. אחר סיום ברכת מודים על ידי החזן מקריא החזן לכהנים פסוקים מסוימים והם חוזרים אחריו מילה מילה. פסוקים אלו הם ברכה שמברך ה' את המתפללים על ידי הכהנים המקורבים אליו שהם הצינור והשליח להעביר את הברכה מה' לבניו. ספר תורה ? ספר המכיל בתוכו את כל חמשת החומשים. המיוחד בו הוא שהוא נכתב בנוצה הטבול בדיו על ידי אדם ירא שמים שבזמן הכתיבה מתכוון לשם מצוות כתיבת ספר תורה. הספר נכתב על קלף, חלק מעור הבהמה, בכתב מיוחד הנקרא כתב אשורית. הקלף גלול על גבי עמודי עץ הנקראים עצי חיים ומכוסה בבד, מעיל. בספר התורה אין נקוד ולא סמני טעמים. קריאת התורה ? בשבתות, בחגים ובימים שני וחמישי אחר תפלת שחרית מוציאים את ספר התורה וקוראים בו חלק מסוים. בעל קורא - אדם היודע לקרא את פסוקי התורה בהטעמה המיוחדת להם. סמני ההטעמה מכונים טעמי המקרא והם מסומנים מעל או מתחת למילים בחומש. הגבהה וגלילה - בכל פעם כשמסימים לקרא בתורה מכבדים שניים מן הציבור אחד מגביה את ספר התורה כשהוא פתוח ועושה עימו סיבוב שיראו כל הציבור את אותיות התורה ולאחר מכן מתישב והשני גולל את הספר קושר ומכסה אותו. יש הנוהגים להגביה את הספר לפני הקריאה. בזמן ההגבהה אומרכל הציבור פסוקים מסוימים. קרואים ? אלו אנשים שזכו להקרא לעמוד ליד ספר התורה לחלק מין הקריאה, לעלות לתורה. במהלך הקריאה לפני תחילת כל קטע נקרא על ידי הגבאי אחד מן המתפללים והוא עולה לבימה על יד הקורא בתורה מנשק את המקום בו עתידים לקרא ומברך את ברכות התורה ורק אחר כך מתחיל הקורא בקריאתו. מפטיר ? הפרשה מחולקת לשבעה חלקים. אחרי שגומרים לקרא את הפרשה מוסיפים עליה נוספת, קרוא נוסף, לתורה ובעליתו קוראים פעם נוספת את החלק האחרון של הפרשה. הקרוא לעליה זו אומר גם את ברכות ההפטרה והוא בדרך כלל אחד מחשובי הקהל. הפטרה - אחר סיום קריאת התורה קוראים קטע מאחד מספרי הנביאים שנבחר על ידי חכמים לקריאה בפרשה זו. כל הפטרה קשורה במובן כל שהו לפרשה או לשבת. כגון: קריאת שירת דבורה מהנביא בפרשה בה קוראים על שירת הים שנאמרה אחרי קריעת ים סוף, או קריאת קטע מהנביא שהיה בערב ראש חודש ומתחיל במילים מחר חודש בכל שבת החלה בערב ראש חודש. כיפה - פיסת בד לכאורה אבל משמעות גדולה לה. הכיפה מהוה חינוך ליראת שמים הצהרה על כך שאנו חילים בצבא המלך. כשם שהכומתה מורה על החייל ומכניסה אותו בחובות הצבא כך הכיפה מורה על חובשה שהוא קיבל על עצמו על מלכות ה' והוא חלק המעם היהודי המאמין. מזוזה ? הפתח כל בית וכל חדר בבית ישנה מזוזה. בתוך המזוזה יש קלף עליו כתב סופר המיועד לכך שתיים מפרשיות התורה. פרשיות אלו תוכנן קבלת עול מלכות ה' ועול מצוות. בכניסה וביציאה נהוג ליגוע במזוזה ולנשקה על מנת לחברנו אל תוכנה. המזוזה שומרת ומגנה עלינו ועל בתינו והיא מהווה סימן הכר לכל בית יהודי. ספרי קדש תנ"ך ? אלו ראשי התיבות של המילים תורה נביאים כתובים שהם ספרי קודש לעם ישראל. תורה אלו דברי ה' למשה. בספרי הנביאים נכתבו הדברים שמסר ה' לעם ישראל דרך שלוחיו שנקראים נביאים. הנביא קיבל מה' מסר דברים הקרוי נבואה והעביר את הדברים לעם. בספרי הכתובים נכתבו דברים שאמרו גדולי העם הרוח הקדש שהיא מעין התגלות אלוקית אך לא נבואה. חמישה חומשים ? בהר סיני לימד הקב"ה למשה את כל הכתוב בתורה מלבד עשרת הדברות ששמעו בני ישראל. כל מה שמשה שמע מפי ה' הוא כתב בתורה וזהו למעשה תוכן חמשת החומשים. בחומשים מסופר לנו על כל הקורות (את עם ישראל) מבריאת העולם דרך בחירת העם להיות עם ה' ועד הכניסה לארץ ישראל. מלבד זאת יש לנו בחומשים מצוות שונות שאנו מצווים לעשות. ששיה סדרי משנה ? מלבד מה שכתב משה בתורה אמר לו ה' עוד הסברים רבים על דברי התורה הסברים אלה כונו תורה שבעל פה כיוון שה' ציוה לא לכתוב אותם אלא להעבירם מדור לדור רב לתלמידו. רבי יהודה הנשיא שהיה גדול הדור החליט שינו חשש גדול שישכחו פרטים מההלכות וההסברים שמסר ה' למשה ולכן החליט לכתוב את כל התורה שבע"פ בחיבור שנקרא שישה סדרי משנה. לחיבור זה יש שישה חלקים הכוללים ענינים שונים והם: זרעים, מועד, נשים, נזיקין, קדשים וטהרות. כל חלק מכונה סדר. גמרא,תלמוד ? בספרים אלו מובאים דברי חכמים של הרחבה ופלפול על הנאמר במשנה. יש בהם נידונים הלכתיים מחולקות בין רבנים ועוד. ספרים אלו הם למעשה עיקר העיסוק התלמודי של תלמידי חכמים בזמנינו. הגמרא מכונה תלמוד ויש שני סוגי תלמודים. תלמוד בבלי בו מובאים דברי חכמי בבל שבאותה תקופה היו בה תלמידי חכמים רבים ותלמוד ירושלמי בו נכתבו דברי חכמי ארץ ישראל. ארבעה טורים - זהו ספר ההלכה הראשון שנכתב ויש בו ארבעה חלקים כשמו. חלקיו מכילים ארבעה תחומים עיקריים בהלכה והם אורח חיים יורה דעה אבן העזר וחושן המשפט. אורח חיים כולל את כל הלכות היום יום כיהודים. יורה דעה זהו הסדר העוסק בפסקי דינם בענים ממונות אבן העזר כולל את עניני אישות וחושן המשפט את כל עניני בית המקדש לכשיבנה במהרה. שולחן ערוך ? ספר שנכתב על כהרחבה לספר הקודם לו באותו ענין והוא ארבעה טורים. בשולחן ערוך מובאות דעות חכמים שונות על עיניני ההלכה והלימוד המובאים בארבעת הטורים. מטרת כתיבת ספר זה רמוזה בשמו והיא להפוך את ההלכות למשהו פשוט ונגיש לכל אחד לכתוב ספר שיהיה ערוך ומסודר לפני הלומדים כסעודה לסועדים. משנה ברורה ? זהו ספר המביא את עניני ההלכה בפרוט מסוים ובצורה יותר קלה לאנשים הפשוטים . אין בו פלפול הלכתי כי אם הבאת הדברים למעשה בלי הדיונים שקדמו לפסיקה מועדי השנה ראש השנה ? היום בו מתחילם את השנה על פי היהדות נקרא ראש השנה וזהו היום בו השלים הקב"ה את בריאת העולם לפני למעלה מחמשת אלפים שנה. בכל שנה מחדש אנו מציינים יום זה שהוא יום המלכת ה' בעולם, היום בו כל באי עולם מקבלים את הקב"ה למלך עליהם. עיקר היום הוא מלכות ה' וממילא המשפט שה', המלך עורך לכל בני האדם וגוזר עליהם את כל מה שיקרה להם במהלך השנה החדשה. ראש השנה הוא יום טוב ואסור במלאכות שונות הוא חל בא' ובב' בתשרי. סימנים ? בסעודת ליל ראש השנה נוהגים לאכל מאכלים שונים שיש בהם רמז לשנה טובה. אוכלים תפוח וטובלים אותו בדבש שתהיה השנה מתוקה כדבש. אוכלים תמר ומבקשים מה' שיתמו עוונותנו אויבנו ושונאינו ועוד סמנים שונים. תקיעת שופר - בר"ה תוקעים בשופר בשני הימים לפני תפלת מוסף ובמהלך התפלה עצמה. התקיעה היא סמל של המלכת ה' וכן באה להזכיר את עקדת יצחק לפני הקב"ה כזכות שתעזור לנו בזמן המשפט. כשחל היום הראשון של ר"ה בשבת לא תוקעים בו בשופר. ענין תקיעת השופר בראש השנה הוא חשוב מאד ולכן משתדלים מאד שכולם ישמעו אפלו מי שאינו יכול לבא לכל התפלה לבית הכנסת כנשים המטופלות בילדים או קשישים וכד'. גם בכל חודש אלול ובעשרת ימי תשובה תוקעים אחרי תפלה שחרית תקיעות אלו באות לעורר אותנו לחזור בתשובה. עשי"ת ? ראשי התיבות של המילים עשרת ימי תשובה שהם הימים שמראש השנה החל בא' בשרי עד יום כיפור החל בי' בו. בימים אלו הקב"ה יותר קרוב אלינו וזהו זמן מיוחד לחזור בתשובה על כל העבר ולקבל על עצמנו קבלות של מעשים טובים לעשות בעתיד. זכויות אלו יעזרו לנו שהקב"ה ימחל לנו על העבירות שעשינו בעבר ויגזור עלינו גזרות טובות לעתיד. יום כיפור ? בתאריך י' בתשרי חל היום הקדוש ביותר בשנה הוא יום הכיפורים. ביום זה אנו נדמים למלאכים, אין לנו צרכים אנושיים לכן זהו יום צום לא אוכלים לא שותים כמו כן איננו נועלים נעלי עור לא מתרחצים ונמנעים מתשמיש המיתה. כל היום אנו עומדים בתפלה לפני הקב"ה זהו יום חתימת גזר דנינו ויש לנו עוד הזדמנות אחרונה מיוחדת ביותר לשנות את הגזרות הקב"ה בתוכנו שומע ומקשיב. כולם בבית הכנסת בהרגשת התרוממות הרוח של מצוה ושמחה על הזכות הנפלאה שנפלה בחלקנו, המלך בכבודו ובעצמו בא לקראתנו ומחכה שנשתפר על מנת שיוכל לגזור עלנו גזרות טובות. בסיום היום נאמר לנו "לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלוקים את מעשיך". מי שעובר את יום זה לפי כל הדינים יכול לשמוח כי בודאי נגזר עליו הדין לטובה. כל נדרי ? עם הכנס היום הקדוש, יום הכפורים, מתכנס כל העם בבית הכנסת לתפלה מיוחדת המכונה כל נדרי. בתפלה זו ניצב החזן ליד הבימה ומשני צידיו שנים מחשובי הקהל כך יש שלושה כמו בבית דין. החזן אומר נוסח בערמית שמשמעותו שאנו מבטלים ומפרים את כל מה שאמרנו במהלך השנה בנדר או בשבועה ולא הצלחנו לקיים. כיון שאיסור חמור הוא אי קיום נדר וראוי לא להכנס עם עבירות ליום הקדוש. החזן אומר את הנוסח שלוש פעמים בתחילה בלחש ולאט לאט מגביר את קולו עד הפעם השלישית ואז אומרים את הפסוק "ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה". ענין גדול הוא להיות בתפלה זו כדי להכנס ליום הקדוש כמה שיותר נקיים מעוונות. תפלת נעילה ? התפלה האחרונה החותמת את יום הכפורים מכונה תפלת נעילה. בתפלה זו ננעלים לאט לאט שערי שמים וה' שהיה כל כך קרוב אלינו בכל הימים הקדושים שעברו מתחיל לחזור לרקיע העליון . אלו רגעים אחרונים נשגבים ביותר של קרבת ה' ואנו יכולים עוד לזעוק ולהתחנן לתפוש עוד ועוד רגעים של קדושה ולהשיג עוד מחילה וכפרה. בסוף התפלה אנו כביכול מלוים את השכינה באמירת שבע פעמים ה' הוא האלוקים כנגד שבעת הרקעים שהיא עולה ובכך מסימים א היום הגדול. חג הסוכות ? השלישי שבשלושת הרגלים הוא חג הסוכות. חג זה חל ארבעה ימים אחר יום הכיפורים בי"ד בתשרי בלילה. חג הסוכות מתחיל ביום טוב ואחריו יש לנו עוד שישה ימי חולהמועד. בחג זה חלות כמה מצוות עקריות והן:ישיבה בסוכה ונטילת ארבעה מינים. החג מכונה זמן שמחתנו ויש בו סגוליות מיוחדת של שמחה. שמחת בית השואבה ? חג הסוכות מוגדר כזמן בו נידונים על המים האם יהיה ריבוי גשמים השנה או חלילה מיעוט.כשבית המקדש היה קיים נהגו ללכת למעיין השילוח בימי חול המיעד סוכות, לשאוב משם מים ולנסכם על גבי המזבח. טקס זה נעשה ברב חגיגיות והוא בא לסמל שפע של מים כד שה' יגזור עלינו שפע במים. בזמננו זכר לאותו טקס אנו מתכנסים בלילי חול המועד של סוכות לחגיגה ושמחה ברוב עם בליוי שירה וריקודים. בהתכנסות זו אומרים את חמש עשרה פרקי שיר המעלות ובין פרק לפרק אומרים את הפסוק "ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה" ארבעת המינים ? אחת המצוות העיקריות שמקימים בחג הסוכות נקראת נטילת ארבעה מינים. המינים הם לולב אתרוג שתי ערבות ושלושה הדסים שישי לאוגדם יחד מלבד האתרוג. בכל ימות החג מלבד בשבת יש לקחתם ולברך ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצונו על נטילת לולב. אחרי הברכה מנענעים את המינים לארבע רוחות השמים ,למעלה ולמטה. הושענה רבה ? היום האחרון של חג הסוכות שהוא נחשב ליום בו נגמר הדין על הקורות אותנו בשנה. יום זה הוא יום קדוש מאד יש בו מעין קדושת יום כיפור אף שאין בו דיני יום טוב או צום. ביום זה משתדלים להרבות בתפלה ובלמוד תורה. מנהג מקובל הוא לחבות אגודה של חמש ערבות בהשענה רבה. חובתין את הערבות על הרצפה ומשמעות הדבר שביום זה נדונים על המים והערבה גדלה על שפת נחלי מים. שמחת תורה ? משה רבנו תיקן שבכל שבוע יקראו פרשה מהתורה וכך במשך השנה גומרים לקרא את כל חמשת החומשים. בכל שנה יוצא שמסימים את החומש האחרון ביום שאחרי סוכות הנקרא שמיני עצרת וגם שמחת תורה. בחו"ל חלים שני ימים נפרדים הראשון שמיני עצרת והשני שמחת תורה. בחג זה אנו מסימים את הפרשה האחרונה של התורה ומתחילים מיד בקריאת הפרשה הראשונה ללמד שאין סים והתחלה לתורה אלא תמיד היא נמשכת. ביום זה מקפידים שכולם יעלו לתורה אפלו מי שאינו בר מצוה והקטנים עולים בעזרת מבוגר שאומר בשבילם את הברכות. הקפות ? בשמחת תורה נוהגים להוציא את כל ספרי התורה מארון הקדש לרקוד ולשמוח איתם ולהקיף את הבימה שבע פעמים. הדבר בא לבטא את שמחתנו במתנה הנפלאה שזכינו לה בתור היותנו העם הנבחר להיות עם סגולה, עם ה'. ימי החנוכה ? לזכר הנס שעשה ה' לעם ישראל על ידי החשמונאים הקדושים בתקופת היונים אנו חוגגים ימים אלו. היונים רצו לעקור תורה מישראל, אסרו קיום מצוות וטמאו את המקדש. קומץ החשמונאים מסר נפשו להלחם ביונים האדירים והם זכו לנצחון על ידי ניסים. הניסים היו גם במלחמה וגם בטהור המקדש. הנס הגדול ביותר היה נס מציאת פח שמן אחד שלא טומא על ידי היונים והיה בו מספיק להדלקת מנורת המקדש ליום אחד. ארע נס בתוך נס והשמן הספיק לשמונה ימים עד ליצור השמן הטהור מחדש. לזכר אותם הניסים מדליקים במשך שמונה ימים חנוכיה ובכל יום מוסיפים נר נוסף. את החנוכיה מניחים במקום הפונה אל החוץ כמו חלון או דלת והאור שנראה בחלונות ובפתחי הבתים מעורר ומפרסם את הניסים הגדולים. חנוכה חל בכ"ה בכסלו שזהו היום שנחו החשמונאים ממלחמתם ביונים, לכן נקרא בשמו והכונה חנו כ"ה בכ"ה בכסלו חנו, נחו ממלחמה. זאת חנוכה - היום השמיני של חנוכה נקרא זאת חנוכה על שם החלק בתורה אותו קוראים ביום זה ומתחיל במילים "זאת חנוכת המזבח". על פי הקבלה גם יום זה קשור עדין לחיתום הדין ונקרא גמר דגמר של הדין. ט"ו בשבט - יום חמשה עשר בחודש שבט נקרא ראש השנה לאילנות. דבר זה נוגע להלכות שונות של עצים כמו עורלה ועוד. כמו כן במהלך השנים נקבע יום זה ליום אכילת פירות ארץ ישראל פירות שונים הגדלים בארץ ומפרסמים את שבח הארץ ובמיוחד משתדלים לאכול גידולים משבעת המינים שהם : חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר. תענית אסתר ? יום י"ג באדר נקרא תענית אסתר והוא כנגד היום בו בקשה אסתר המלכה מכל היהודים שיצומו ויתפללו להצלחתה בשליחות לפני המלך אחשוראש. מרדכי הלך וכנס את כולם לצום ולתפלה ומאז והלא בכל שנה אנו צמים ביום זה מעלות השחר ועד צאת הכוכבים. פורים ? ביום י"ד באדר ארע הנס הנפלא שכל היהודים הצליחו לשלוט בשונאיהם ולהרוג באויביהם בשושן הבירה ובכל 127מדינות מלכות אחשוראש. היום נקרא כך על שם הפור, הגורל שהפיל המן איזה יום יקבע להריגת היהודים ובאותו יום עצמו ארע ונהפוכו הגלגל התהפך לטובת היהודים. ומאז בכל שנה חוגגים אנו ביום זה יום הודאה לה' על הנס הנפלא שארע לנו. ביום זה חלות ארבעה מצוות והן :מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים ומשתה ושמחה. מקרא מגילה - חובה על כל אחד ואחד מישראל לשמוע קריאת מגילה בליל פורים ובפורים ביום. מצוה לשמוע מפי הקורא מתוך מגילת קלף ולכן כדאי ללכת לבית הכנסת. במגילה יש את ספור הנס וקריאתה היא מעין אמירת הלל והודיה לה'. משלוח מנות ? ביום הפורים משתדלים להרבות שלום ואהבה בין איש לרעהו ולכן צוונו לשלוח מנות לידידים. מעיקר הענין יש לשלוח לפחות שני דברי מאכל המוכנים לאכילה לאיש אחד. מתנות לאביונים ? מצוה להרבות בצדקה ובנתינת כסף לעניים ביום הפורים ויש לתת לפחות לשני אביונים לכל אחד מתנה אחת. מפורש בהלכה שכל מי שמבקש נותנים לו ביום זה. משתה ושמחה ? מצוה נוספת חביביה וחשובה ביום הפורים היא עריכת משתה ושמחה, סעודה גדולה ומכובדת בה אוכלים בשר ושותים יין ועוד כל מני מטעמים. בסעודה זו ישנה מצוה לשתות יין עד כדי שכרות קלה שנגיע לדרגת שמחה גבוה וגדולה מאד בנס הנפלא שעשה לנו ה'. שבת הגדול ? שבת שלפני חג הפסח מכונה שבת הגדול בשבת זו נהוג בכל ערי ישראל שרב העיר מוסר דרשה בפני הציבור בעניני החג ובענינים כללים. בדיקת חמץ ? בי"ג בניסן בלילה אחרי צאת הכוכבים צריך כל אדם מישראל לבדוק האם ביתו נקי מחמץ בכל פינה ופינה. נוהגים לקחת נר של שעוה, נוצה וכלי קיבול לאיסוף הפרורים. לפני הבדיקה מברכים ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצונו על בעור חמץ. אחר הולכים ובודקים לאור הנר בכל פינה וסדק ואם מוצאים איזה פרור מוציאים בעזרת הנוצה ומכניסים לכלי. (הנוצה היא מנהג ואין בה חובה הנר מוטב שיתחיל בו ואם קשה לו יכול לעבור לפנס) עשרה פתיתים ? כיון שיש חשש שהבית ימצא נקי לחלוטין ואז תהיה הברכה קודם בדיקת חמץ לבטלה נהגו שמשהו ולא הבדק עצמו יחביא לפני הבדיקה עשר חתיכות קטנות של חמץ וכך ברור שימצא משהו. יש להזהר לזכור היכן הניחו את הפתיתים שלא ישאר חלילה חמץ בבית וכמובן שהבודק צריך להשתדל ולבדוק בכל מקום ולא רק לאסוף את הפתיתים. שריפת חמץ ? בי"ד בניסן בבקר בשעה מסוימת הכתובה בלוחות השנה לוקחים את כל החמץ שנותר בבית ושורפים אותו באש.ואחר השרפה אומרים נוסח בערמית שכונתו שכל חמץ שהוא שנשאר בתחומנו ובבעלותנו אנו מבטלים אותו והוא בענינו כעפר. מכירת חמץ ? משום שאסור לנו להשאיר חמץ בבעלותנו בפסח לכן, לפני חג הפסח נהגו כל ישראל ללכת לרב ולמכור לו את החמץ. כונת הדברים שאנו מוכרים מקומות שלא נקנו או שאין באפשרותנו לנקותם מחמץ כגון כלי בשול של חמץ או מאכלי חמץ בכמות גדולה שלא הצלחנו להשתמש בהם וחבל לנו לשרפם. אדם מוסר לרב את הפרטים המדויקים של החמץ אותו הוא מוכר היינו כתובתו ומקום החמץ בביתו ואז הוא מקבל מהרב קנין, מפית והוא מגביה אותה. משמעות הדברים שהוא מעביר לרב את הזכות למכור את החמץ שלו. בערב פסח אחר שרפת חמץ הולך הרב לגוי ומציע לו לקנות את כל החמץ שכל בני העיר מכרו לו. הרב נוקב בסכום שהו כמובן גדול מאד כיון שמדובר ברכוש גדול ואומר לו שלעת עתה הכל מושכר לו עד אחרי החג. לאחר החג הגוי מחזיר לרב את הבעלות על החמץ ובכך יצא שבפסח עצמו לא היה חמץ בבעלות יהודית. ליל הסדר ? זהו הלילה הראשון של חג הפסח. בלילה זה לפני הרבה מאד שנין יצאו בני ישראל מארץ מצרים ולמעשה אז החלה גאולתם לקראת קבלת התורה. מאז בכל שנה ושנה בליה זה יום חג הוא לעם ישראל כאילו אנו יצאנו ממצרים. לכן עושים סעודה בסדר מסוים להזכיר לנו דברים שהיו שם ולעורר את ילדנו ואותנו עוד ועוד לשאול ולחקור על הניסים הגדולים. כרפס ? נהגו לאכל בליל הסדר מין ירק ולטבול אותו במי מלח. הסיבה העקרית היא לעשות משהו משונה על מנת שיתעוררו לשאול וכך נוכל להתחיל לספר על מה שהיה. חרוסת ? מכינים לליל הסדר תערובת שנראית כמו טיט ובה תמרים אגוזים בננות תפוחים יין קנמון זנגביל ועוד. בתערובת זו טובלים את המרור הנאכל בסדר והיא זכר לטיט שהיו אבותינו צריכים להכין במצרים. כאשר נראה ונאכל דבר שונה זה בסדר נתעורר אנו וילדנו לשמוע ולספר. אפיקומן ? אחד הדברים שעושים במהלך הסדר הוא הטמנת חצי מצה לאפיקומן. הגברים חוצים מצה לשניים חצי לאכילה וחצי להטמנה. הילדים מחפשים ושמים למשמרת ובסוף הסעודה מחזירים את האפיקומן לבעליו. נהגו שהילד יכול לבקש משהו בתמורה לזה שמחזיר וגם זו דרך להמשיך ולהחזיק את הילדים ערים שיראו עוד דברים וישאלו עוד שאלות וכך ישמעו עוד חלקים בספור נסי יציאת מצרים. משמעות המילה אפיקומן, אפיקו הוציאו מן, לחם ומזון מן הבית שזו המצה האחרונה הנאכלת בליל הסדר ואחריה לא אוכלים או שותים מאומה מלבד מים. ארבע כוסות ? חכמים תקנו לשתות במהלך ליל הסדר ארבע כוסות של יין או מיץ ענבים ויש לכך כמה הסברים. 1) כנגד ארבע לשונות הכתובות בתורה בענין הגאולה והן " והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם ... .וגאלתי ... .ולקחתי אתכם לי לעם" 2)כנגד ארבע מלכויות שנשתעבדו להם ישראל מצרים בבל יון ואדום. ועוד מצה ? מצה היא מאכל מאד מיוחד שיש להקפיד עליו שיעשה בדיוק על פי ההלכה שהרי אם ישהו הקמח והמים זמן ארוך מדי ללא אפיה יהפך הבצק לחמץ ואז זה אסור חמור לאכלו בפסח. לכן יש דרכים שונות כיצד לעשות את המצה בזיזות המירבית שהיא מקסימום שמונה עשרה דקות מתחילת הבצק עד האפיה. מצת יד ? מצה שכל התהליך בה נעשה ביד על ידי קבוצת אנשים המיומנים בענין וכל אחד עושה משהו נוסף בבצק עד שהו מוכן להכנס לתנור וכל האנשים עושים הכל בזריזות ולשם מצוה. מצת מכונה ? הקמח והמים מוכנסים לתוך מכונה שהיא מופעלת באופן כזה שיתאים לגדרי ההלכה על מנת שתצא מצה כשרה לאכילה בפסח. חול המועד - חג הפסח הינו שבוע מתחיל מתחיל ביום טוב ביום בראשון ומסתיים ביום טוב ביום האחרון. הימים שבין היום טוב הראשון לאחרון נקראים ימי חול המועד הם אינם ימי חג האסורים במלאכה אבל אינם ימי חול רגילים. בימים אלו נהגו בדרך כלל לעשות סעודה משותפת וחגיגת יותר מביום חול רגיל ומי שיכול עדיף שלא יעבוד אלא ינוח בביתו וישהה במחיצת בני משפחתו. קריעת ים סוף ? כשעם ישראל יצאו ממצרים ורצו ללכתלכיוון ארץ ישראל הם הגעו עם ים סוף ושם לא יכלו לעבור. המצרים בעקבותיהם רצים ורוצים לתפוס אותם. עם ישראל צעקו אל ה' ואז נעשה להם נס הים נבקע לשניים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים ועברו לעבר השני המצרים חשבו לעבור בעקבותיהם אך ה' החזיר את הים לקדמותו וכל המצרים טבעו בים. ואז במקום לנוכח הנס הנפלא אמרו כל העם שירה לה' . שירה זו מכונה שירת הים אותה אנו אומרים כל יום בשחרית בפסוקי דזמרה לזכר אותו נס נפלא. שביעי של פסח ? זהו יום טוב אחרון של פסח שחל ביום בו היתה לפני שנים רבות קריעת ים סוף. בחג זה קוראים בתורה את הקטע המספר על הנס ויש נוהגים בליל החג להתאסף ולומר את פרק שירת הים שבחומש בצבור מתוך רגשות תודה והוקרה יש אף שעשו זאת על חוף ים להמחשת הענין. ספירת העומר ? הימים בין פסח לשבועות מכונים ימי ספרת העומר. בימים אלו אחר תפלת ערבית אנו מונים כמה ימים עברו מאז פסח כיון שאנו מחכים לחג השבועות שהו חג מתן תורה. ספירת העומר מתחילה ממוצאי יום טוב ראשון של פסח ומסתימית בליל חג חג השבועות. בסך הכל סופרים שיבעה שבועות שהם ארבעים ותשעה יום. כשעם ישראל היו במצרים הם נדבקו בטומאה מהמצרים ולכן לא יכלו לקבל מיד את התורה. הם המתינו 49 יום עד שנתקדשו. כך בליל חג השבועות שהוא חג מתן תורה היו מוכנים קדושים וראויים לקראת יום המחר יום וו' בסיון שהוא יום נתינת התורה. בכל שנה מחדש אנו ספרים על מנת לחבב עלינו את התורה ולהתחזק בצפיה אליה. ימי ספרת העומר ? בימים אלו לפני הרבה שנים היתה מגפה על הרבה מגדולי ישראל שנפטרו ולכן יש לנו גם צד של עצב ואבלות בימים הללו. מסבה זו נהוג בכל בית מישראל קצת מנהגים המורים על האבלות כגון המנעות מתספורת ומעריכת חתונות ויש הנוהגים אף שלא לשמוע מוזיקה. ל"ג בעומר - לג בעומר היום בו אנו מונים שלוש ושלושים יום לספירה מחג הפסח. ביום זה פסקה המגפה על גדולי ישראל. כמו כן יום זה הוא יום ההילולוא של רבי שמעון בר יוחאי שהוא אחד מן התלמידים של רבי עקיבא והוא מהיחידים שלא נפטרו במגפה. חג השבועות ? ביום וו' בסיון ה' בסיון בלילה חל חג השבועות זהו היום בו אנו חוגגים בכל שנה מחדש את המעמד הנשגב שהיה לנו בתחילת הבחרנו לעם, מעמד הר סיני. מעמד הר סיני ? ביום ו' בסיון בשנת 2448 לבריאת העולם עמדו כל עם ישראל סביב להר סיני והם שמעו כיצד הקב"ה מדבר עם משה ואומר לו את כל עשר הדברות. כל ישראל היו בדרגה רוחנית גבוהה, דרגה שיכולים לשמוע את קול ה' וכולם קבלו מה' את התורה. ענין זה שכל ישראל זכו לשמוע ממש את קול ה' מחזק בנו יותר ויותר את האמונה במציאות ה' ובמציאות הנבואה- להאמין שה' מדבר עם בני אדם (מיוחדים ויחידים כמובן) הרי במעמד זה כולם במו אוזניהם שמעו ואין אנו מסתמכים על עדות של כמה בודדדים. תקון ליל שבועות ? בלילה של חג בשבועות נוהגים כל ישראל להשאר ערים וללמוד ולהגות בתורה שבזמן זה לפני שנים רבות זכינו לקבלה. נוהגיםלערוך שעורי תורה משותפים ולהשתדל עד כמה שניתן לדבוק באוצר החמדה- התורה. מאכלי חלב ודבש ? נוהגים לאכל בחג השבועות מאכלים העשויים מחלב ומדבש כיון שאלו דברים שהתורה נמשלת להם. כתוב לנו "דבש וחלב תחת לשונך", הכונה לדברי התורה המתוקים יותר מדבש ומחלב שהם יהיו תחת לשוננו. בכורים ? חג השבועות מכונה גם חג הבכורים כיון שבחג זה בזמן שבית המקדש היה קיים היתה נוהגת מצוות הבאת בכורים. מצוה זו נוהגת בארץ ישראל בלבד והיא מהמצוות הנקרות תלויות בארץ. אדם שיש לו גידולים משבעת המינים צריך לעקוב בזמן ההבשלה ולראות מהו הפרי הראשון שהבשיל ולסמן אותו בסרט. בחג השבועות מביאים לבית המקדש את הפרי הראשון מכל סוג של שבעת המינים, הפרי הבכור, שהבשיל ראשון. בהבאת הבכורים אנו מביעים את ההכרה שהכל שייך לה' דוקא את הראשון שכל כך חיכינו לו אנו מביאים לה'. החגיגה היתה גדולה מאד העלו את הבכורים בסלים מפוארים מקושטים מאד והכל נעשה בחגיגיות רבה מתוך שמחה של מצווה. ימי בית המצרים ? הימים שמשבעה עשר בתמוז עד תשעה באב שהם שלושה שבועות מכונים בין המצרים בין צרה לצרה שפקדו את עם ישראל. ימים אלו הם ימי אבלות וצער על חורבן בית המקדש שהרי בתקופה זו בעבר ארעו האסונות הנוראים של בקיעת חומת העיר ירושלים ובסופה חורבן הבית. לכן בימים אלו נוהגים גם מעט מנהגים של אבלות כמי שמתאבל על מת, לא מסתפרים לא שומעים מוזיקה ולא עורכים חתונות. תשעת הימים ? הימים שמראש חדש אב ועד ט' באב הרי הם תשעה ימים שיש בהם תוספת עצב ואבלות בנוסף על כל הנהוג בשלושת השבועות. בימים אלו נוהגים גם שלא לאכל בשר ולא לשתות יין ויש המקפידים לא להתקלח מקלחת של תענוג. י"ז בתמוז ? ביום זה הבקיעו הבבלים את חומת העיר ירושלים והצליחו להכנס פנימה לקראת פגיעה בבית המקדש. מאז בכל שנה ושנה אנו צמים ביום זה זכר לאותו דבר נורא צמים ומתאבלים על מנת שנתעורר לחזור בתשובה וה' יקבל תשובתנו ונזכה לבנין בית המקדש מחדש. צום זה הוא מעלות השחר ועד צאת הכוכבים. תשעה באב ? ביום ט' באב הצליחו הבבלים (נבוכדנצר)ובבית שני הרומאים (טיטוס) להעלות אש בבית המקדש והחלו בשרפתו ובחורבנו הסופי. זכר לאותו מאורע נורא אנו צמים ומתאבלים בכל שנה ושנה עד שנזכה לבנין הבית מחדש. הצום והאבלות מתחילים מח' באב בלילה, בשקיעה ומסתימים בט' באב אחר צאת הכוכבים. ביום זה לא אוכלים ולא שותים לא מתרחצים ולא נועללים נעלי עור ויושבים על כסאות נמוכים כאבלים. מגילת איכה ? בתשעה באב נוהגים לקרא את מגילת איכה בבית הכנסת. במגילה זו מסופר על כל מה שקרא לירושלים ולבית המקדש בזמן החורבן. מטרת הקריאה שנזכר בכל הדברים הנוראים שקרו ונתאבל יותר על הצרה הגדולה. קינות ? בתשעה באב נוהגים להוסיף מלבד התפלה קטעים מסוימים בהם אנו מקוננים ומבכים על מה שקרה לירושלים ולבית המקדש. הקינות מספרות על החורבן הנורא ומלמדות אותנו על כל הדברים היפים והמופלאים שהיו לפניו בבית המקדש. מטרת הקינות לחזק בנו את ההכרה על מה אנו מתאבלים כדי שתהיה אבלותינו אמיתית ביודענו את ההפסד הגדול וכך בעזרת ה' נזכה גם לבנינו מחדש של בית המקדש. בית המקדש ? בית שהיה מיוחד להשראת שכינת ה' בתוך עם ישראל. בית זה נבנה בירושלים במקום בו נמצא כיום הכותל המערבי (שהוא קיר שנותר מבית המקדש). בית זה הוא סמל הקשר שבין היהודי לבוראו. כשאדם רצה לומר תודה לבקש בקשב או סליחה בכל מקרה היה הולך לבית המקדש מביא קורבן והכהן שהוא השליח של האדם מקריב את הקורבן לפני ה' וכמובן בתוספת כונה ותפילה של האדם היה מקבל תשובה לשאלתו או בקשתו. כל הנעשה בבית זה היה מקודש וטהור מתוך הרגשת רוממות הרוח של שכינה בין אנשים. אדם הבא לבית המקדש היה צריך לבא טהור וזך לקראת כניסה למקום השכינה. חדש אלול ? החדש שלפי ראש השנה נקרא חדש אלול והוא חדש הרחמים והסליחות בחדש זה אנו מרבים במעשים טובים ומתחרטים על מעשנו השליליים שהיו בכל השנה כל זה כהכנה למשפט שה' עתיד לשפוט אותנו בא' בתשרי. ברכות ברכה ראשונה ? ברכה שמברכים לפני אכילת דבר מאכל. בהזדמנות זו אנו מודים לה' על שברא לנו מזון ממן זה. כמו כן מטרת הברכה לחזק בנו את ההכרה שכל מה שיש בעולם הוא של ה' ואם אנו רוצים לאכל דבר מה עלינו לבקש רשות מאיתו יתברך והברכה היא מעין בקשת רשות. לכל קבוצת מזון ברכה משלה. הברכות כולם פותחות במילים ברוך אתה ה' אלוקנו מלך העולם ומסיימות לפי המזון. ברכת המוציא ? הברכה המסיימת במילים המוציא לחם מין הארץ ובאה לפני אכילת כל סוג פת שהו כמו לחם פיתה לחמניה וכד'. ברכת מזונות ? הברכה המסיימת במילים בורא מיני מזונות ובאה לפני אכילת עוגות, ביגלך, בסקויטים, קרקרים וכל דבר העשוי מקמח מים ורכיבים נוספים ואין ברכתו המוציא. על אורז גם כן מברכים מזונות. ברכת הגפן ? ברכה המסתיימת במילים בורא פרי הגפן ונאמרת לפני שתית מיץ ענבים טבעי. ברכת העץ ? ברכה המסתיימת במילים בורא פרי העץ ונאמרת לפני אכילת כל מיני פירות הגדלים על העץ. ברכת האדמה ? ברכה המסתיימת במילים בורא פרי האדמה ונאמרת לפני אכילת גדולים ופירות הגדלים על האדמה ישיר או על שיחים קטנים כגון עגבניות, מלפפונים פלפלים בצל וכן בננה ותותים. ברכת שהכל - ברכה המסתיימת במילים שהכל נהיה בדברו ונאמרת לפני אכלת כל מזון מלבד אלו שנמנו בקבוצות הקדמות. כגון : מוצרי חלב, ממתקי סוכר וכן דברים שבמקורם היו עץ או אדמה שיח כיון שטחנו אותם לא ניכר מקורם כגון רסק תפוחי עץ. ברכות אחרונות ? זוהי קבוצת ברכות שמברכים אותן אחרי האכילה ולכל מזון ברכה משלו. בברכות אלו אנו מודים לה' על שנתן לנו את האפשרות להזין את גופינו ובמזונות כל כך טובים וערבים. ברכת המזון ? ברכה שמברכים אחרי אכילת דברים שברכתם הראשנה המוציא כגון: לחם, פיתה, מצה, לחמניה וכד'. ברכת המזון כוללת בתוכה ארבע ברכות. בסעודה בה אנו אוכלים לחם מברכים המוציא וברכת המזון ואיננו צריכים לברך עוד שום ברכה נוספת לא לפני ולא אחרי מזון הנאכל בסעודה זו . ברכה מעין שלוש ? זוהי ברכה שמברכים אחרי אחד משלושת סוגי המזון הבאים. אחרי אכילת מיני מזונות כמו עוגה, ביגלך בסקוויטים קרקרים וכד' מברכים על המחיה. אחרי אכילת פירות משבעת המיני מברכים על העץ כגון אחרי אכילת תמרים תאנים רימונים וכד' אחרי שתית יין מברכים על הגפן. ברכה זו מכונה מעין שלוש כיון שהיא כוללת בתוכה בקצרה את שלושת הברכות העיקריות של ברכת המזון. בורא נפשות ? ברכה קצרה שמברכים אחרי אכילת פירות שאינם משבעת המינים, ירקות, מוצרי חלב ביצים ועוד. ברכת המצוות ? לפני עשית מצוה ולעיתים שונות אחרי העשיה יש לברך ברכה על כך שה' קידש אותנו בכך שנתן לנו את המצוות. תחילת הברכה קבוע והוא: " ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציונו ". סיום הברכה הוא כל פעם לפי מעשה המצוה. בהדלקת נרות שבת מסיימים " להדליק נר של שבת ", בנטילת ידיים מסיימים " על נטילת ידיים ", ועוד. ברכת אשר יצר ? ברכה זו מברכים אחרי התפנות לשרותים .בברכה זו אנו משבחים את ה' על בנית המכונה הנפלאה היא גוף האדם. נוסך הברכה הוא: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם"- ברכה לה' שהוא מלך העולם "אשר יצר את האדם בחוכמה"מברכים על כך שיצא את האדם בחוכמה ומפרטים: "וברא בו נקבים נקבים חלולים חלולים" שה' ברא אותנו עם כל מיני נקבים בגוף כמו עיניים פה אף ועוד ועם כל מיני חללים כמו חלל הבטן והלב. "גלוי וידוע לפני כסא כבודך שאם יפתח אחד מהם או יסתם אחד מהם אי אפשר לתקיים ולעמוד לפניך אפילו שעה אחת"ברור לה' שכל המערכת הזו צריכה פיקוד ואסור שמשהו יפתח כשהו צריך להיות סגור כמו שסתומי הלב שצריכים להפתח ולהסגר בדיוק בזמן ופגיעה בהם יכולה בקלות לגרום למוות או שוער הקיבה וכד' ועל הפיקוד הנפלא עליהם ופעולתם התקינה אנו מודים לה' בברה זו. מסימים "ברוך אתה ה' רופא כל בשר ומפליא לעשות" ברכה לה' שהוא מרפא ואתנו מכל המחלות ועושה דברים מופלאים. ברכת שהחיינו ? ברכה זו נאמרת ברגעי שמחה שונים כמו בהכנס חג בלבישת בגד חדש ובאכילה הראשונה של פרי שאינו מצוי כל השנה אלא בעונה מסוימת. ברוך דיין האמת ? ברכה זו נאמרת בכל מקרה ששומעים על אסון נורא שנוגע לליבנו כמו פטירת קרוב או כל אסון אחר כמו שריפה שיטפון וכד'. כאשר האסון קרוב לליבנו ממש מברכים בהזכרת שם ה' ואומרים : "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם דיין האמת". כאשר שומעים על אסון שאינו תופס מקום מיוחד וקרוב במערכת המשפחתית או הרגשית מבטאים זאת בשלוש מילים ואומרים ברוך דיין האמת. ברכת הגומל - אדם שניצל מסכנה עבר מקום סכנה בשלום וכדומה חייב להודות על כך לה' בברכה שאומר בפני עשרה גברים. גם יולדת מוגדרת כמי שהיה במצב של חולי קשה ונרפא וגם היא צריכה לברך. כשרות כשרות המטבח ? כדי שמטבח יהיה כשר על פי היהדות ויוכלו לאכול את המוכן בו עליו לענות על מספר תנאים. העיקריים הם הפרדה בין בשר לחלב ואי אכילת בשר אינו מוגדר ככשר על פי היהדות. כמו כן יש להקפיד על כל האוכל הנכנס שתהיה עליו חותמת של כשרות. בשר בחלב ? בתורה נאמר : "לא תבשל גדי בחלב אמו" מכאן למדח חכמים שאסור לבשל בשר עים חלב אסור לאכול שילוב כזה ואסור להנות מכזה צרוף(למשל למכור ולהרויח כסף). הפרדב בין בשר וחלב למעשה בחיים צריכה להיות הן בבשול ובכלים שיהיו כלים נפרדים לבשר וחלבשלא יגעו חם אחד בשני ועד והן בהפרדת כל אחד את אכילת הבשר והחלב כל אחד לפי מנהגו. יש הנוהגים להמתין שש שעות מאכילת בשר עם שיוכלו לאכל חלבי ויש שפחות. מאכילת חלבי יש הממתינים חצי שעה ויש המסתפקים בשטיפת הפה והידיים והדחת הפה על ידי אכילת משהו נטראלי. בשר כשר וטרף ? בהלכה שינן הגדרות איזה בשר הוא כשר ואיזה לא וגם הבשר שמותר לנו לאכלו טעון הכשרה לפני אכילתו. לכן עלינו להקפיד לקנות את מוצרי הבשר עם השגחה של ועד כשרות על מנת שנהיה ודאים שזהו בשר כשר לאכילה ועבר את תהליך ההכשרה. תולעים ? בתורה נאסר עלינו לאכול כל מיני תולעים אפילו בלתי נראות לכן עלינו להקפיד ולברור כל מיני מאכלים מחשש שמא יש בהם תולעים. לכן נברור אורז וכל סוגי הקטניות לכן ננפה קמח ונבדוק כל פרי שיש בו חשש תולעים. יש גודולים שונים שקשה מאד לבדוק אותם כמו כרובית ברוקולי ועוד לכן היום מצאו שיטות גידול מיוחדות בהן התולעים לא מתפתחות. גידולים אלה נמכרים באריזה סגורה עם הכשר. תרומות ומעשרות ? כל דבר שגידולו מן הארץ יש להפריש ממנו תרומות. סדר התרומות ודרך הפרשתם הוא דבר הטעון לימוד בפני עצמו. חנויות פירות וירקות שיש להן הכשר התוצרת הנמכרת בהן מעושרת כבר על ידי נציג מטעם ועד הכשרות המכונה משגיח. הפרשת חלה - אישה שהכינה בצק משעור מסויים של קמח לוקחת חתיכה קטנה לפני אפית המאפה ומברכת : "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציונו להפריש חלה" אחרי הברכה מפרישה אתהחלק מכלל הבצק ושמה אותו לשרפה. מצוה זו היא אחת מיןהמצוות המקוימות מין התורה רק בארץ ישראל. י שהמקימים גם בחו"ל כדי שלא תשכח מהם המצוה. אם נאפה בצק בשיעור שיש להפריש ממנו חלה עושים זאת אחר האפיה כיון שאסור לאכלו לפני כן. מצוה זו היא אחת משלוש המצוות המיוחדות לנשים. כשרות המזון ? כדי שמזון יהיה כשר לאכילה על פי היהדות הוא צריך לענות על הרבה פרטי דינים. מסיבה זו אנו מקפידים שכל דבר שנקנה תהיה עליו חותמת של הכשר שאלו אנשים שתפקידם לעקוב אחר כל תהליך היצור ולודא שהמוצר עונה על התנאים. עורלה ? פירות העץ אסור לאכלם כל ארבע השנים הראשונות לנטיעת העץ חישוב השנים הוא נתון הלכתי אבל למעשה עלינו להקפיד לקנות פירות רק בחנות שיש עליה השגחה המבטחת לנו שהפרי נקי מחשש ערלה. שמיטה ? אחת מהמצוות התוליות בארץ היינו שחיבים לקימן רק בארץ ישראל היא מצות השמיטה. שמיטה היא שנה שחלה כל שנה שביעית, יש לנו מנין קבוע של שנים והשנה השביעית נקראת שמיטה. בשנה זו נוהגות כמה הלכות וההעיקרית שבהם הוא השמטת הארץ ממלאכה והפיכת הכל להפקר לשנה זו. שדה או מטע שעבדו בו בשביעית אין לנו לאכול מגידוליו. פרטי הדינים טעונים לימוד ולמעשה עלינו להקפיד לפי זה לקנות בחנויות עם השגחה בפרט בשנת השמיטה ובשנה שאחריה על מנת שלא נכשל באכילת גידולים שעבדו עליהם בשמיטה. יובל - זוהי השנה החמישים על פי מנין השמיטות. כלומר אחרי שעברו שבע שמיטות היינו ארבעים ותשע שנים למנין זה מגיעה השנה החמישים המכונה יובל. גם בשנת היובל יש ענין של שמיטת הארץ ומלבד זה נוהגים בה עוד כמה דברים שרובם תלויים בבנינו של בית המקדש. לכן היום כשאין לנו בית מקדש יוצא שיש לנו שתי שנות שמיטה רצופות. שבת שבת - יום השבת הוא יום מיוחד מאד לעם ישראל. הקב"ה בבראו את העולם עשה זאת בשישה ימים וביום השביעי נח ממלאכתו. בזה שאנו עושים כך בכל שבוע מחדש עמלים כל השבוע ובשביעי נחים אנו נדמים לקב"ה ומעידים על אמונתנו בכך שהקב"ה ברא את העולם. יוצא מובן מדוע השבת מכונה אות ברית בין ה' לעם ישראל כיון שהיא מקשרת ביניהם. הכנות לשבת ? מפאת החשיבות הגדול של השבת בתור משהו יסודי ובסיסי באמונה מכונה השבת מלכה. כשם שאנו מכינים את ביתנו הייטב ומתכוננים לקראת ביקורו של אדם חשוב ורם מעלה כך אנו מתכוננים לקראת בואה של שבת המלכה. סיבה נוספת להכנות היא מפני היותה של השבת יום מנוחה יום שנמנעים מלעשות בו מלאכות שונות. לכן כל דבר שנזדקק לו במהלך השבת עלינו להכינו לפניה. הרחבה על ההכנות השונות לשבת ניתן לראות בסדרת תמונות שבאתר תחת הכותרת הכנות שבת. מלאכות שבת ? דברים רבים אסור לנו לעשות בשבת.המודד מה אסור לעשות מוגדר בהלכה כי כל דבר שהיה נצרך על מנת לבנות את המשכן (בית ה' בזמן שלא היה בית מקדש) אסור לו להעשות בשבת. הדבר נלמד מהיות ציווי שמירת השבת שזור בפסוקים תוך כדי ציווים על המשכן. הדברים האסורים בשבת מכונים ל"ט מלאכות שהם 39 מעשים עיקריים שאסור לעשותם בשבת ומכל מלאכה מסתעפים תתי אסורים. מוקצה ? כיון שיש לנו כילים רבים שאסור לנו להשתמש בפעולתם בשבת כיון שהיא נאסרה עלינו כחלק מהמלאכות האסורות בשבת (כגון מכשירי חשמל כלי מטבח שונים ועוד) לכן הוסיפו לנו חז"ל גדר איסור נוסף על מנת לשמור עלינו שלא נבא לעבור על האסור להפעיל דברים אלו. אסור זה מכונה מוקצה והכונה בו שחפצים אלו כיון שהם מוקצים, מופרשים, ממלאכה בשבת לכן אין להזיזם ממקום למקום שמא נבוא בטעות להפעילם. הדלקת נרות שבת ? בזמן כניסת השבת, בא המלכה, מקבלים אותה בהדלקת נרות לכבודה. מצוה זו היא אחת משלוש המצוות המיוחדות לנשים אך אם אין אישה בבית יעשה זאת הגבר. מדליקים מינימום 2 נרות ויש הנוהגים להוסיף נר נוסף כנגד כל ילד הנוסף למשפחה. יש לשים את הנרות על השולחן בו יאכלו את סעודת השבת או לפחות בחדר בו יאכלו על מנת שיראו אותם בזמן הסעודה. תפלת קבלת שבת ? מיד לאחר הדלקת נרות צועדים הגברים לבית הכנסת לתפלה מיוחדת המכונה קבלת שבת. תפלה זו תכנה מורכב מכמה מזמורי תהילים ופיוט המכונה לכה דודי. ענינה של התפלה הוא כעין יציאה לקבל את פני המלכה שזה עתה מגיעה אלנו. קדוש ? סעודת ליל שבת נפתחת בברכה על כוס יין. ברכה זו מכונה קדוש כיון שבה אנו מזכירים את קדושת יום השבת. בדרך כלל עורך האב את הקדוש אך כל אחד אחר יכול לעשותו במידת הצורך. לאחר הקדוש נוטלים ידיים לסעודה. גם בשבת בבקר לא אוכלים סעודה לפני עשיית קדוש אך בבקר רווח המנהג של עשיית קדוש, אכילת מזונות ורק אחר כך אכילת סעודה. לחם משנה ? בסעודות השבת יש לקחת שני מני פת שלמים ולברך עליהם את ברכת המוציא.אפשר לקחת שתי חלות אך אפשר גם חלה אחת ולצרף לה פיתה או משהו אחר קטן אך העיקר שלם. אחד (בדרך כלל האב) מחזיק את הפת בידיו ומברך המוציא וכולם עונים אמן. לא חיבים לחתוך את שתי הלחמים. מן הלחם משנה מחלק המברך לכל היושבים. הסיבה ללקיחת לחם כפול נעוצה בהיות מזוננו דומה למן שהוריד הקב"ה לבני ישראל בהיותם במדבר ושם ביום שיש הם צווו ללקוט לחם משנה כפול ליום שישי ולשבת לכן אנו לוקחים בשבת בכל סעודה לחם משנה. הלחם משנה דומה למן גם בהיותו מונח על מגש ומכוסה במפית כמו המן שהיה יורד כשטל מכסה אותו מלמטה ומלמעלה. ראש חדש ראש חדש ? הלוח העברי מחולק לשנים עשר חדשים. היום הראשון של כל חדש נקרא ראש חדש והוא יום חגיגי במקצת. ביום זה יש תפלות מיוחדות ונוהגים להדר בו בארוחה יותר מכובדת ישננן כל מני תקנות של המנעות ממלאכות שונות ביום זה. נוהגים שלא תופרים ביום זה ויש נשים שאף נמנעות ממלאכות בית כמו כביסה גיהוץ כדומה. משתדלים ללבוש בגד חגיגי. כיון שיום זה הוא לכאורה יום חול רגיל אך יש לו קדושה משלו לכן הקב"ה מקפיד במיוחד ושם לב מי באמת זוכר ומכבד ולו במשהו את ראש חדש. שבת מברכין ? השבת הפותחת את השבוע שבו יחול ראש חודש מכונה שבת מברכין.שבת זו יש לה חשיבות מיוחדת על כל שבת ולכן מין הראוי לכבדה במאכל מיוחד וכדומה. ברכת החדש - בשבת מברכין אחרי קריאת התורה לפני תפלת מוסף אומרים נוסח מסוים של תפלה הקרוי ברכת החדש. נוסח זה נאמר על ידי החזן וכל הציבור חוזר אחריו. במהלך ברכת החודש מכריזים מתי המולד היינו מתי הירח מתחדש ואז מתחיל ראש חדש. מי שלא ברך את החדש בשבת יכול לעשות זאת עד יום שלישי ובלבד שלא היה עדין ראש חדש. הלל ? אחת התפלות המוספות בראש חדש ובימים טובים אחרים נקראת הלל. תפלה זו נאמרת מיד אחרי תפלת שחרית לפני קראת התורה ובה אנו משבחים ומהללים את הקב"ה. קידוש לבנה ? בכל חדש מג' בו ועד אמצעו עד ט"ו לחדש אומרים כל הציבור נוסח מסוים הנקרה קדוש לבנה. תפלה זו נאמרת במוצאי שבת מיד אחרי תפלה ערבית לפני שעושים הבדלה. כולם יוצאים החוצה ואם הירח נראה בשמים אז יכולים לומר תפלה זו. הנוסח כולל תודה להקב"ה שיצר את המאורות בשמים ודואג להתחדשותם כל אחד בזמנו.כמו כן יש כאן את הדמיון שבין הלבנה ? הירח לעם ישראל מה היא בכל חדש קטנה והולכת ובכל זאת לא נעלמת לגמרי והנה שוב נראית מחדש אף עם ישראל גם כשנראה קטן לעולם אינו מוכחד לגמרי ועוד נראה כיצד יגדל מחדש. קדוש לבנה נאמר בערב ובחוץ החשוך לכן הנוסח מובא באותיות גדולות ומכאן המקור לביטוי אותיות של קידוש לבנה.